בגלל יום אחד של שבירה!

ביום ראשון בבוקר שבשבוע שעבר עליתי על המשקל והתוצאה היתה 128.1 ק"ג. באותו יום בערב נסעתי לפ"ת ונשברתי. נכנסתי למקדונלד והזמנתי צ'יזבורגר, פוטטו צ'יפס קטן, פנטה, ומילק שייק וניל קטן. אחר כך הזמנתי גם עוד פוטטו צ'יפס גדול וגם גלידת סנדיי!! חזרתי הביתה ואכלתי עוד שתי פרוסות לחם עם גבינה לבנה ויוגורט. אחרי השבירה הזאת חזרתי לשמור דיאטה למחרת ושמרתי יפה בכל ששת הימים הבאים של השבוע. בשבוע שעבר גם התחלתי לעשות פעילות גופנית. אני מתאמנת ארבע פעמים בשבוע על אופני כושר. ביום ראשון, שלישי, חמישי ושבת. ביום ראשון ושלישי שמעתי בקול אמא שלי והתאמנתי על האופניים בדרגת קושי שהיא יותר מדיי קלה בשבילי. רק מיום חמישי התחלתי למעשה להתאמן בצורה רצינית על האופניים. בכל אופן, כשעליתי היום בבוקר על המשקל, התוצאה היתה 128.4 ק"ג: כלומר עליה של 300 גרם מאז תחילת שבוע שעבר. כלומר השבירה של יום ראשון ההוא לא רק מנעה ממני ירידה במשקל אלא גם גרמה לי לעליה קלה. למעשה סביר שהעלתי לאחר אותו יום ראשון הרבה במשקל, ובמשך ששת הימים הבאים שבהן הספקתי להוריד את רוב מה שהעליתי אבל לא את הכול! יתכן שאילו לא הייתי שומעת בקולה של אמא ביום ראשון וגם ביום שלישי בשבוע שעבר, ומתאמנת בדרגת קושי שמתאימה לי באמת, הייתי מצליחה להוריד את כל מה שהעליתי במשך השבוע ואף יותר, ואז היתה נרשמת גם ירידה במשקל. אבל אני לא יכולה לדעת כמובן. יש לציין שזאת לא השבירה הראשונה שלי. היתה לי שבירה גם בשבוע הראשון של הדיאטה, ביום שלישי של אותו שבוע, אבל זאת היתה שבירה קלה יותר. גם אז הזמנתי צ'יזבורגר, אבל בנוסף לו הזמנתי "רק" פוטטו צ'יפס קטן, ומילק שייק וניל אחד (אומנם לא קטן). לא הזמנתי עוד פוטטו צ'יפס גדול, וגם לא גלידה. וחוץ מהצ'יזבורגר, הפוטטו הקטן והמילק שייק וניל אכלתי שום דבר מחוץ לבית, וגם כשחזרתי הביתה מאוחר באותו ערב לא אכלתי שום דבר לפני שהלכתי לישון. וכמובן המשכתי לשמור למחרת והלאה. חשוב לציין שאז, בשבוע הראשון לדיאטה, לא עשיתי בכלל פעילות גופנית, ובכל זאת הצלחתי לרדת במשקל. כשעליתי על המשקל בבוקר שבתחילת השבוע השני לדיאטה רשמתי ירידה גדולה - למרות השבירה הקלה ביום שלישי ולמרות שלא עשיתי בכלל פעילות גופנית באותו שבוע. כך שזה לא רק עניין של פעילות גופנית, זה גם עניין של כמה זללתי בעת השבירה. כי יש "שבירה" ויש "שבירה". יש שבירה מתונה ומבוקרת, וכזאת שבירה היתה לי ביום שלישי של השבוע הראשון לדיאטה. ויש שבירה חזקה יותר, פחות מבוקרת כמו זו שהיתה לי ביום ראשון בשבוע שעבר. שבירה שמנעה ממני ירידה במשקל. היום התארחתי בארוחת חג משפחתית של שבועות. קרובי משפחתי היו מודעים לדיאטה שלי והם עזרו לי יפה לשמור ועודדו אותי. הם באמת היו נהדרים ומקסימים ואני צריכה להודות להם על כך. היה נחמד להיפגש עם המשפחה אבל אבל את המאכלים באותה ארוחה שאני באמת אוהבת (תפו"א ותירס על האש, וקינואה ומלון) לא אכלתי. אכלתי רק מהסלטים בנוסף לארוחה הקפואה-מופשרת שלי מדיאט לי. ויש לי עוד מסקנה אחת מהיום: אם קורה לי שיום אחד בשבוע אני נשברת, אולי כדאי לדחות את השקילה בשבוע. במקום להישקל ביום ראשון בשבוע הבא להישקל ביום ראשון בעוד שבועיים. אומנם שבוע הוא זמן מספיק לשקילה אבל לא חייבים להישקל כל שבוע. אפשר גם להישקל מדיי פעם כל שבועיים. אז החלטתי עכשיו לא להישקל ביום ראשון בשבוע הבא אלא רק בעוד שבועיים. כלומר אני צריכה לשמור עכשיו במשך כל השבוע הזה, וגם במשך כ ל שבוע הבא, מהיום עד יום ראשון בעוד שבועיים בלי אף יום של שבירה בין לבין! ומה יקרה אם אני כן אשבר בין היום לבין יום ראשון בעוד שבועיים?? האם גם אז אני אשקל במועד שקבעתי עכשיו או שאדחה בעוד שבוע את מועד השקילה? אין לי כרגע החלטה בעניין הזה. אני מניחה שאצטרך לקבל החלטה בנידון אם אכן תהיה לי שבירה. מה שאין לי ספק הוא שאני צריכה גם לשמור במשך כל השבועיים האלה וגם להתאמן על אופני הכושר ארבע פעמים בשבוע, ובדרגת קושי שמתאימה לי.

והנה מתחיל השבוע השלישי

כמו ביום ראשון בבוקר השבוע שעבר, גם היום קמתי לא מזמן ונשקלתי. כזכור מהפוסט הקודם, לפני שבוע משקלי היה 129.2 ק"ג. לפני שבועיים ביום שני שקלתי 132.7 ק"ג. כלומר בשבוע הראשון לדיאטה ירדתי שלוש וחצי קילו! נשבעתי לא לחזור יותר לעולם למשקל של 130 קילו ומעלה. זאת גם היתה כמובן אחת המטרות שלי בשבוע האחרון, שהיה בסך הכול השבוע השנ לדיאטה. אין ספק שהשגתי את המטרה הזאת: התוצאה על המשקל היום היא 128.1 ק"ג. הירידה במשקל של השבוע האחרון ללא ספק צנועה יחסית לשבוע שקדם לו אבל עדיין מדובר בירידה של יותר מקילו. שמרתי היטב במהלך השבוע האחרון. רק ביום האחרון של השבוע בערב היה לי קצת רפיון, אם כי לא נשברתי ממש. לקחתי וופלה קטנה בטעם שוקולד ובלי סוכר. לפני שלקחתי הסתכלתי על האריזה ובדקתי כמה קלוריות יש ביחידה אחת: 45 קלוריות ליחידה. אז הרשיתי לעצמי להכניס לגוף עוד 45 קלוריות. לא העזתי לקחת עוד וופלות. מה שכן עשיתי זה לשתות קצת זירו קולה, ואחר כך שתיתי דיאט ספרייט. במהלך השבוע האחרון, לא נגעתי במשקאות הללו בכלל! שתיתי בעיקר מים, ובבקרים הייתי שותה כוס חלב דל שומן - 1%. אבל לפחות אלו היו משקאות דיאט ללא סוכר. חוץ מהוופלה היחידה, המעט זירו קולה והרבה דיאט ספרייט לא אכלתי או שתיתי שום דבר מחוץ למסגרת הדיאטה. שישה ימים מלאים של שמירה שווים יותר מאשר רפיון קל בסוף היום האחרון בשבוע. עכשיו מתחיל כמובן שבוע חדש, והמשימה שלי לשבוע הזה היא כמובן להמשיך ולשמור. בנוסף לכך הגיע הזמן שאתחיל לשלב פעילות גופנית עם שמירה על הדיאטה. אומנם ירדתי יפה מאוד עד עכשיו ללא פעילות גופנית (לפחות לפי התוצאות שמראה המשקל), אבל אני חושבת שהגיע הזמן להתחיל להתאמן. אני לא חושבת שאפשר להצליח בדיאטה ארוכה כל כך (וכאמור מדובר פה בתהליך ארוך של הורדת כמה עשרות של קילוגרמים!) ללא פעילות גופנית. אז בשבוע הזה אני ממשיכה לשמור דיאטה ומתחילה לעשות פעילות גופנית. והמטרה שלי עד יום ראשון הבא (כמובן שיש לי גם מטרות לטווח רחוק יותר) היא להמשיך ולהתרחק ממשקל 130 קילו ולהתקרב עוד יותר למשקל 125 קילו. כמו שלאחר שמירת דיאטה במשך שבוע שלם עם רפיון קל ביותר בסוף היום האחרון לשבוע, וללא פעילות גופנית בכלל, הצלחתי להתרחק בעוד קילו ומאה גרם מ-130, ככה אני מקווה לעשות גם במהלך השבוע הזה. כמו שכתבתי בפוסטים הקודמים, שבוע הוא יחידת הזמן הקצרה ביותר שבה אני מודדת את תוצאות הדיאטה, כלומר נשקלת. הדיאטה שלי היא תהליך ארוך מאוד של חודשים ארוכים. סביר שהתהליך הזה יערך למעלה משנה שלמה, והאורך הכולל שלו (במידה ואצליח לעמוד בו ולא להישבר) יהיה בין שנה לשנתיים. יותר משנה אבל פחות משנתיים! אבל מה אם אני מגזימה באורך של התהליך? גם אם אני מגזימה ומציגה את התהליך הזה כארוך יותר ממה שהוא, עדיף ככה מאשר להציג אותו כקצר יותר ממה שהוא.

תחילת השבוע השני

היום החל השבוע השני שלי לדיאטה. את הדיאטה התחלתי בשבוע שעבר. שכחתי אומנם להישקל ביום הראשון, אבל למחרת נשקלתי והמשקל שלי היה 132.7 ק"ג. היום בבוקר נשקלתי שוב והמשקל שלי היה 129.2 ק"ג! אבל האמת היא שלא חיכיתי שבוע וגם לא שישה ימים על מנת להישקל. רק אתמול בבוקר (שבת) נשקלתי והמשקל שלי היה 130.9 ק"ג. אבל אני חושבת שעדיף להישקל פעם בשבוע ולא כל יום או כל יומיים. מבצע הרזיה כמו שלי מצריך המון סבלנות (שמעולם לא הייתה לי!), זה לוקח חודשים ארוכים, למעשה יכול לקחת שנה וחצי וצריך המון המון סבלנות, התמדה, ונחישות. את ההתקדמות צריך להעריך ולבדוק על פני חודשים ולא על פני ימים. יחידת הזמן הקצרה ביותר צריכה להיות שבוע שלם ולא יום. לכן צריך סבלנות. צריך לשמור דיאטה במשך ימים שלמים, שבועות וחודשים ולהישקל פעם בשבוע ולא פעם ביום. כאמור, היום ירדתי מ-130 קילו. הפעם הקודמת שבה הצלחתי לרדת מתחת ל-130 הייתה בשנת 2006. אבל לא הצלחתי לרדת מתחת ל-120 קילו. כשהייתי צעירה בשנות ה-20 לחיי שקלתי פחות מ-120. הייתי כמובן שמנה. רוב חיי אני שמנה ואין לי כמעט חוויה של להיות לא שמנה. רוב חיי סבלתי מעודף משקל. בכל אופן, בסופו של דבר חזרתי כמובן לשקול מעל 130. אני חושבת שיש לי בעיה גדולה עם הגישה. במשך שנים ולמעשה עד לאחרונה, הגישה שלי הייתה גישה של או זה או זה. או שאני רזה, אין לי עודף משקל ואז אני כמובן צריכה לשמור על הגוף שלי ולדאוג לא לעלות במשקל, ומצד שני - אם אני כבר שמנה ונמצאת בעודף משקל, זה לא משנה אם אני שוקלת 90 קילו או 100 קילו או 120 או 130 או 140! אם אני שמנה ואני לא במבצע של דיאטה אז אין טעם לשמור. אם אני שוקלת 120 פלוס, אין טעם לשמור שאני לא אעלה מעל ל-130 קילו. וזו הייתה ללא ספק גישה מוטעית. כי גם אם אני בעודף משקל, חשוב מאוד שלא אהיה יותר בעודף משקל. היום אני שיניתי את הגישה המוטעית הזאת והחל מהיום המטרה הראשונית שלי היא לא לעלות חזרה ל-130 קילו ומעלה יותר לעולם! כמובן שזו לא המטרה היחידה אבל עוד חזון למועד. בינתיים אני צריכה להמשיך ולשמור, עם המון סבלנות ולהישקל כל שבוע ולא כל יום או יומיים.

יום ראשון לדיאטה ואני כבר רעבה

היום התחלתי לשמור דיאטה במסגרת של דיאט לי. דיאט לי היא דיאטה של ארוחות שף קפואות שמגיעות עד הבית עם שליח. לא הזמנתי תפריט מלא שכולל ארוחות בוקר, צהריים, ערב ולילה אלא רק ארוחות צהריים לשבוע ימים. אמרו לי לשתות לפני ארוחת צהריים שתי כוסות מים ולאכול שתי כוסות סלט ירקות טריים. עשיתי את זה ולאחר מכן חיממתי במיקרוגל את ארוחת הצהריים הקפואה במשך שבע דקות. מאז אותה ארוחת הצהרים, ועד שש לא אכלתי ולא שתיתי שום דבר ומהר מאוד הרגשתי רעב. אני גם עסוקה בכל מיני דברים, בעיקר בלימודים. בבוקר אני לומדת באוניברסיטה ובערב במכללה ואני בקושי מספיקה לסיים את עבודות הבית בזמן. לרוב אני מסיימת ברגע האחרון, והרבה לילות אני לא ישנה אלא מכינה שיעורי בית. גם בלילה האחרון לא ישנתי אלא עבדתי כל הלילה על המחשב. כך קורה שהרבה פעמים אני עייפה בבוקר ונרדמת בשיעור באוניברסיטה. היום גם התחלתי דיאטה וגם כדי להחזיק מעמד בדיאטה חשוב לישון בלילה ולא להיות עייפה. היום בגלל שלא ישנתי בלילה האחרון אני גם עייפה, גם עצבנית, וגם רעבה. את הפוסט הזה אני כותבת במכללה בזמן ההפסקה מהשיעור. אני כותבת את הפוסט הזה בין השאר במקום להיכנע ליצר שלי, שהכי רוצה עכשיו לגשת לסניף הקרוב של מקדונלדס ולהזמין פוטטו צ'יפס ומילקשייק, ואולי גם איזה צ'יזבורגר. לא נשקלתי היום למרות שזה היום הראשון לדיאטה שלי. אולי מחר בבוקר לפני שאלך לאוניברסיטה אני אעלה על המשקל. ולכן בינתיים לא כדאי שאכנע ליצר האכילה שלי.