המשקל עדיין לא מאופס

נשקלתי היום בבוקר כמו בתחילת כל שבוע. לפני ששקלתי את עצמי, בדקתי האם המשקל מאופס והבדיקה העלתה שהוא לא. ההורים שלי הבטיחו לתקן את המשקל, סבא אמר שיבוא ויראה מה הבעיה במשקל אבל בסופו של דבר שום דבר לא קרה ומכשיר השקילה שלי עדיין לא בסדר. העובדה שהמשקל עצמו איננו בסדר כמובן לא צריכה להוות תירוץ עבורי להפסיק את הדיאטה אבל היא הצליחה לשבור אותי בשבוע שעבר. אפשר לומר שרוב הימים בשבוע שעבר לא שמרתי דיאטה, אם כי הקפדתי מאוד לעשות פעילות גופנית. רק ביום שלישי וגם אתמול (שבת), באמת שמרתי דיאטה. לכן, אין סיבה שאני ארד במשקל במצב כזה, ואפילו די הגיוני שאעלה. כשעליתי היום על המשקל, התוצאה הראתה עליה קלה לעומת שבוע שעבר. אבל הרי מכשיר השקילה עצמו איננו תקין! אז איך אני יכולה לדעת כמה אני באמת שוקלת ביום ראשון בבוקר? איך אני יכולה לדעת כמה באמת עליתי?? בכל אופן, חוץ מהעובדה שהמשקל עצמו איננו מאופס, סיבה נוספת לכך שלא שמרתי דיאטה הייתה העובדה שלא ישנתי מספיק בלילה בחלק מהימים בשבוע שעבר - וזה למרות שהייתי צריכה לקום מוקדם בבוקר. שינה היא דבר חשוב מאוד לאנשים שמנסים לרזות. עייפות מקשה על שמירת דיאטה וגם מקשה במיוחד על ביצוע פעילות גופנית. לכן, לא שמרתי דיאטה כשהייתי בחוץ. כשחזרתי הביתה עייפה לאחר שלא ישנתי באותו לילה, הלכתי מיד לישון. אחר כך קמתי לפנות ערב ועשיתי פעילות גופנית. זה למשל מה שעשיתי ביום חמישי. השבוע הבטחתי לאימא שלי ולעצמי שהפעם זה יהיה אחרת. הפעם אני אשמור במשך כל השבוע. מקווה שאצליח. היום למשל הייתי בחוץ בצהריים בבית קפה ולא הזמנתי שום דבר! אכלתי צהריים רק כשחזרתי הביתה. אכלתי סלט ואת הארוחה של דיאט לי. לא אכלתי דברים שמחוץ למסגרת התפריט היומי שלי. אני מקווה שאצליח להתמיד בכך למשך כל השבוע. גם אם מכשיר השקילה שלי איננו מאופס ולכן איננו מדד אמין, אני מוכרחה להתמיד בשמירה על דיאטה. אם אני אתמיד, בסופו של דבר אני אראה גם תוצאות על הגוף שלי עצמו. בסופו של דבר אני ארד במידה של הבגדים, יהיה לי פחות שומן וזה בפירוש ישנה את המראה החיצוני שלי, וכמובן ישפר את המצב הבריאותי שלי.

ילדת דיאטות מתכננת והמשקל מקולקל

אחת האימרות שמוכיחות את נכונותן בחיי שוב ושוב היא "אדם מתכנן ואלוהים צוחק". היום בבוקר, כמו בכל תחילתו של שבוע חדש בתקופת הדיאטה שלי, עליתי על המשקל להישקל. לא היו לי יותר מדיי ציפיות לירידה גדולה, וגם לא לירידה בכלל. הכנתי את עצמי נפשית גם לעליה במשקל מפני שבשבוע שעבר שמרתי "רק" שישה ימים ולא בכל שבעת הימים. ביום ראשון שעבר לא שמרתי דיאטה, וגם כתבתי כאן בבלוג על כל מה שהכנסתי לגוף שלי באותו יום. אבל מיום שני ועד היום, אני גם שומרת דיאטה וגם עושה פעילות גופנית. ובכל זאת לא היו לי היום ציפיות לירידה במשקל משום שחשבתי שהעליתי כל כך הרבה באותו יום ראשון שבו זללתי, שגם אם בששת הימים הבאים אני אשמור ואעשה פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע, אני לא אצליח להוריד עד יום ראשון הזה את כל מה שהעליתי. וכך נגשתי להישקל בלי יותר מדיי ציפיות. התוצאה לכאורה שהראה המשקל היתה הפתעה גדולה ומשמחת: ירידה של יותר מ-3 קילו! גם אמא שלי שמחה מאוד, וגם התקשתה להאמין. ולכן היא גם אמרה לי לאפס את המשקל כדי לבדוק האם הוא מאוזן. איפסתי את המשקל ולדאבוני הרב הוא לא היה מאוזן אלא נטה למעלה. כשהמשקל מאופס ואין עליו שום דבר הוא לא אמור לנטות למעלה או למטה אלא להיות באמצע. המשמעות היא שמכשיר השקילה שבו נשקלתי לא היה בסדר, והגילוי הזה בהחלט קלקל והרס לי את כל תחושת ההישג! אני כבר מעדיפה מאזניים תקינות ומאוזנות שמראות שעליתי במשקל על פני מאזניים מקולקלות שמראות שירדתי במשקל. זה בהחלט מוציא לי את החשק להמשיך ולשמור. לכן יש צורך לדאוג כמה שיותר מהר לכך שמכשיר השקילה שלי יהיה תקין ומאוזן. אני זקוקה למכשיר אמין ומדוייק. בינתיים עוד לא שברתי השבוע את הדיאטה אבל המוטיבציה שלי בהחלט נפגעה אחרי שראיתי שהמשקל עצמו לא בסדר. או שיתקנו אותו או שיקנו משקל חדש. בתור אחת שנמצאת במבצע הרזיה אני זקוקה למכשיר שקילה תקין, רצוי עד יום ראשון הבא.

כל מה שאכלתי ושתיתי אתמול

אתמול בבוקר נשקלתי ולעומת שבוע שעבר, נרשמה עליה של קילו. לא הייתי מאוכזבת כמו בפעם הקודמת שעליתי, למרות שאז זו היתה עליה של כמה מאות גרמים והפעם, עליה של קילו שלם, 127.3, לעומת 126.3 ק"ג בשבוע שעבר. בשבוע הקודם, הפסקתי לעשות פעילות גופנית. כדאי מאוד שאני אחזור לזה..בכל אופן, העליה הזאת, וגם העובדה שלא נשאר לי מספיק סלט, היוותה עבורי תירוץ לשבור שוב את הדיאטה לפחות ליום אחד. אז שתיתי לי משקה ביטר למון מר-ממותק לא דיאטטי. אחרי המקלחת יצאתי מהבית ונסעתי לפ"ת. לפני שלקחתי מונית, קניתי בדוחן העיתונים איזו עוגת שוקולד קטנה ממולאת בקרם שוקולד, ואכלתי. כשגעתי לפ"ת, נכנסתי לסניף מקדונלדס שבתחנת דלק ברחוב הסיבים. הזמנתי צ'יז בורגר גדול, פוטטו צ'יפס גדול, ומילק שייק שוקולד גדול. אחר המקדונלדס, נכנסתי למכללה דרך הקיוסק שפתוח 24 שעות. ובקיוסק, קניתי בקבוק קולה קטן. לא זירו קולה ולא דיאט קולה אלא פשוט קוקה קולה. נכנסתי לשיעור לפני השעה שש. בהפסקה, שוב הלכתי לקיוסק וקניתי ארטיק שוקובו - ארטיק שוקולד מצופה שוקולד וגם ממולא בשוקולד קשה שמובנה על המקל. חוץ מהארטיק הזה אכלתי גם קרואסון שוקולד, ושתיתי עוד בקבוק קטן של קוקה קולה. אחרי שהסתיים השיעור נסעתי כמובן בחזרה לרמת גן באוטובוס, וירדתי בתחנה ברחוב ז'בוטינסקי שילד רחוב הרצל. ושם עצרתי בפיצריה, וקניתי משולש פיצה וגם מלבי שמנת. אלו כל הדברים שאכלתי אתמול מחוץ לבית. בנוסף, לפני שיצאתי מהבית אכלתי דברים שקשורים לדיאטה שלי: בננה, ארוחת צהריים של דיאט לי, עוד בננה, וגם קרטיב אננס דיאטטי שמכיל רק 12 קלוריות. כשחזרתי הביתה שתיתי קצת חלב דל שומן (1%), אבל רק מעט. למעשה טעמתי ממנו רק, כי התאריך שלו היה עד ה-11.6, כלומר עד היום. טעמתי ממנו ואת השאר שפחתי. נראה לי שאני אפחית במנות החלב שלי. בכל אופן, היום אני שוב ממשיכה את הדיאטה. אני צופה שגם בשבוע הבא אני ארשום עליה במשקל, היות וברור לי שלא אצליח להוריד את כל הקילוגרמים שהעליתי אתמול. אבל אם אשמור ואחזור להתאמן על האופניים, אני אוריד לפחות חלק ממה שהעליתי. ואם אשמור גם בשבוע הבא אני אוריד את שאר הגרמים והקילוגרמים שהעליתי אתמול, ואולי גם יותר. אני לא מוותרת ומתכוונת להמשיך בנחישות בדיאטה הזאת! עד עכשיו, נקודת השיא שלי בדיאטה היתה משקל 126.3 ק"ג. אם אני אמשיך ולא אתייאש, אני כמובן אוכל גם לשבור את השיא הזה. לא יודעת כמה זמן בדיוק זה יקח לי אבל אני אשבור את השיא.

החודש הראשון

היום בדיוק, 6.6.2012, מלאו חודש ימים לדיאטה שלי. את הדיאטה הזאת התחלתי ביום 6.5.2012. התחלתי אותה במשקל 132.7 ק"ג, והשבוע ביום שני בבוקר היתה הפעם האחרונה עד כה שנשקלתי. התוצאה על המשקל היתה 126.3 ק"ג. זוהי גם נקודת השיא שלי בדיאטה הזאת. אני מתקרבת לנקודת האמצע שבין 120 ל-130 קילו. ממשיכה לשמור. כפי שאפשר להבין ממה שכתבתי בפוסטים הקודמים שלי במילים אחרות, בבלוג הזה, עודף המשקל שלי מאוד מפריע לי ולמעשה תמיד הפריע. זה דבר שללא ספק דפק לי את החיים ואני לא חיה חיים מלאים בתור שמנה. אני חיה בהמתנה במידה מסויימת כבר שנים על גבי שנים. אני מרגישה שהחוויות וההנאות של החיים לא יכולות להיות מלאות ומקסימליות כשאני שמנה. זו תמיד תהיה חוויה חלקית ולא חוויה בשלמותה. העובדה שאני מוותרת על כל כך הרבה דברים בגלל שאני שלמה, בעצם מעידה על עצמי שאני מעדיפה לוותר על הכל מאשר להתפשר על משהו חלקי. זו גישה של הכל או לא כלום. בשבילי לנסות ולחיות חיים מלאים בתור שמנה, זה תמיד יהיה מיצוי חלקי של החיים. השאלה אם הגישה הזאת של הכול או שום דבר היא גישה נכונה? האם לא עדיף להתפשר ולהסתפק בדברים חלקיים כל עוד אני שמנה? בינתיים אני ממשיכה בדיאטה.

לא מחכה לשבוע הבא.

בפוסט הקודם כתבתי שהחלטתי לא להישקל השבוע אלא רק בשבוע הבא. אבל היום נאלצתי לסגת מההחלטה ההיא. אילצו אותי להישקל השבוע בגלל שלא אני משלמת על הדיאטה של דיאט לי. הארוחות הקפואות של דיאט לי עולות כסף. אלו ארוחות שף מעולות ולכן אני מעדיפה את הדיאטה הזאת. במיוחד כשעושים דיאטה חשוב שהארוחות הדיאטטיות יהיו ערבות לחך. ובדיאט לי מתאימים לכל לקוח ולקוחה ארוחות לפי הטעם האישי. חוץ מזה, השבוע האחרון עבר די בסדר מבחינת הדיאטה. עשיתי פעילות גופנית רצינית ושמרתי על דיאטה. לא יודעת מה יהיה מחר. יתכן שלא ארד במשקל לעומת שבוע שעבר. השבוע ימלאו חודש לדיאטה שלי. משקל השיא שאליו הצלחתי להגיע עד כה בדיאטה הזאת הוא 128.1 ק"ג. אני חוששת שלא אצליח לשבור מחר את השיא הזה וגם חוששת מכך שארשום עוד עליה במשקל לעומת שבוע שעבר. אין לי ברירה אלא להישקל ולהמשיך לשמור ולהישקל שוב בשבוע הבא. אשתדל מאוד לא להישבר השבוע הזה. מהניסיון שלי בדיאטה הזאת למדתי שאני יכולה אומנם להרשות לעצמי "להישבר" פעם בשבוע אבל חשוב שזו תהיה "שבירה" מבוקרת. אם היא מבוקרת אני אולי אצליח לרדת במשקל בסופו של דבר עד תחילת שבוע הבא. אבל אין לי שום כוונות להישבר בשבוע הזה. אבל אני צריכה להיזהר יותר בדבריי. האמת היא שאני לא יודעת מה יקרה לי בימים הבאים עד תחילת שבוע הבא. כשירדתי מ-130 קילו ישר התלהבתי ודיברתי על כך שאני לא חוזרת יותר לעולם למשקל הזה. בהמשך אותו שבוע החזקתי מעמד וביום ראשון הבא רשמתי עוד ירידה שהיוותה את השיא שלי, אבל באותו יום ראשון נשברתי שבירה חזקה. ולמרות שבימים הבאים שמרתי, בתחילת השבוע שלאחריו רשמתי עליה של כמה מאות גרמים. אז אני אנסה השבוע הזה לא להישבר בכלל. אני אשתדל גם לא לפתח יותר מדיי ציפיות למרות שאני עושה עכשיו גם פעילות גופנית אירובית (אופני כושר) ארבע פעמים בשבוע.