דיאטה וחגים

חגים תמיד היו ועודם תירוץ עבורי לדחייה של דיאטה. נדמה לי שההבדל בין תירוץ לסיבה הוא שלסיבה יש הצדקה. לכן, גם עניין החגים הוא רק תירוץ ואין לו הצדקה של ממש. איזו הצדקה יש לדחות דבר חשוב כמו הרזיה וירידה במשקל בשביל הנאות רגעיות מהאוכל בחגים?! כמובן שיש אנשים שמסוגלים ליהנות גם מכמויות קטנות של אוכל בחג, מטעימות, מבלי להיסחף ולזלול. אני כמובן לא אחת מהם. ברגע שאני טועמת משהו והוא ערב לחיכי, אז עד שאני לא מרגישה מפוצצת - תמיד יש טעם של עוד! אמרו לי כבר בעבר, שהזמן שבו אני צריכה להפסיק לאכול הוא כשאני מרגישה שבעה אבל לא מלאה. גם לי הסבירו את המדד של מ-1 עד 10. 1 מייצג רעב כבד ו-10 מייצג מצב שבו מפוצצים באוכל ולא מסוגלים להכניס שום דבר לגוף. ואמרו לי שאני לא צריכה לחכות עד שאגיע ל-1 כדי להתחיל לאכול. מספיק שאגיע לדרגה 3. לאכול רק כשאני קצת רעבה. אם אוכלים במצב של רעב כבד, גוברת הנטיה לאכול יותר ולזלול. ומתי להפסיק לאכול? כשנמצאים באמצע - בדרגה 5, בנקודה שבה לא מרגישים רעב אבל עדיין רחוקים מלהרגיש מלאות. זה מה שאמרו לי, ועד היום מדיי פעם אני מנסה ליישם את הדבר הזה. ישנם ימים שאני מצליחה אבל כמובן שברוב הימים אני לא מצליחה. אחרת מצבי היום היה הרבה יותר טוב! קשה לי בכלל להתמיד באכילה נכונה ומסודרת.

פתויים, שבירות ותירוצים

בשבוע האחרון עשיתי עוד ניסיון אחד מיניי רבים בחיי לשמור דיאטה ולא לזלול. הניסיון הזה החזיק מעמד במשך שלושה ימים, מיום שני עד יום חמישי. ביום חמישי (אתמול) נשברתי. יכול להיות שגם העובדה שהייתי עייפה מאוד אתמול (בגלל שלא ישנתי בלילה) תרמה לשבירה שלי. העניין הוא שתמיד אני נשברת בסופו של דבר ולעולם לא מצליחה להגיע למשקל היעד שלי. תמיד יש לי כמובן כל מיני תירוצים: אתמול זה היה בגלל עייפות, היום ומחר זה יהיה בגלל דברים אחרים. בסך הכול די חבל שנשברתי שוב מפני שמבחינה פיזית לפחות הרגשתי טוב מאוד בשלושת הימים שבהם שמרתי ולא זללתי. לא הרגשתי שאני מלאה אבל גם לא הרגשתי שאני רעבה. במיוחד כששתתי מים. מים מעניקים תחושת שובע וזה דבר חשוב במיוחד עבור מי שמנסה לרזות. כמה עצוב הוא שגם כאשר אני מרגישה טוב מבחינה פיזית אחרי שהרגשתי רע כתוצאה מאכילת יתר, עדיין אני רוצה לזלול דברים שמזיקים לגוף שלי! תמיד יש לי פנטזיה על משהו אחר. בשבוע הזה, בימים שבהם ניסיתי לשמור, היתה לי פנטזיה על גלידות חלביות משמנת וגם מיוגורט, על מילקשייקים, וגם על מלבי חלבי משמנת. על דברים כאלה חשבתי. אילו רק יכולתי ליהנות מכך שהגוף שלי מרגיש טוב יותר לא פחות מההנאה שיש לי מאוכל אולי הייתי מצליחה יותר בניסיונות ההרזיה שלי. הרי אומרים גם שסוד ההצלחה הוא לא רק רצון חזק (שגם כן אין לי מן הסתם) אלא גם היכולת ליהנות מהתהליך עצמו, ולא רק כשמגיעים ליעד הנכסף.

מי אני.

כרונולוגית אני כבר לא ילדה קטנה אלא אישה בת 38. כמו שכבר כתבתי בתיאור הבלוג, סובלת מהשמנת יתר כל חיי או כמעט כל חיי (מכיתה א). מעולם לא הרגשתי נוח עם הגוף שלי ולא השלמתי עם העובדה שאני שמנה ולא מסוגלת להתגבר על יצר האכילה שלי, על ההתמכרות שלי לאוכל. גם עכשיו כשאני חושבת על האפשרות להשלים עם הגורל שלי, המחשבה הזאת פשוט בלתי נסבלת עבורי. אני באמת מעדיפה להמשיך ולנסות כל מיני דברים מאשר להשלים עם זה שלעולם לא אצליח להגשים את חלום חיי ולהיות רזה, כלומר להגיע למשקל גוף תקין בהתאם לגובה ולמבנה הגוף שלי. אני לא מצליחה בדיאטות קודם כל בגלל שאני מן הסתם אוהבת נורא לאכול. הרי אוכל הוא דבר מאוד זמין, לפחות עבורי. גם עכשיו ברגע כתיבת שורות אלה אני חושבת קצת על אוכל, על מה אני אוכל עוד מעט. אני חושבת על המקרר בבית, אני חושבת על לרדת למטה לפיצוציה או למאפיה - בייחוד במוצאי שבת הערב כשנגמר הפסח ושוב יש חמץ. הפתרון ההגיוני ביותר עבורי (חוץ מלהשלים עם הגורל שלי כשמנה לכל החיים - כאמור מחשבה בלתי נסבלת עבורי!) הוא כמובן ניתוח קיצור קיבה. אני חושבת על האפשרות הזאת, היא בוודאי עדיפה בעיניי על להשלים עם הגורל אבל תמיד יש לי מחשבות על דיאטות, מחשבות על כך שהפעם אני אצליח לרזות באופן טבעי בניגוד לכל היגיון. מעבר לכך שאני יותר מדיי אוהבת לאכול, נראה לי שמה שעוד מקשה עליי בדיאטות או במעבר לאכילה מאוזנת זה שעם הכול ההרזיה לא מספיק חשובה בעיניי! עם כל זה שאני לא מסוגלת להשלים עם הגורל שלי, עדיין לרזות זה לא הדבר הכי חשוב לי! זה חשוב מאוד אבל לא הכי חשוב בעולם עבורי. יש לי עוד חלומות ושאיפות בחיים ואילו הייתי נאלצת להכריע בין להגשים אותן או להגשים את החלום שלי להיות רזה - יתכן מאוד שהייתי בוחרת להגשים את החלומות והשאיפות ההן ולא את החלום להיות רזה. אבל בעצם, זה אפילו לא תירוץ כי הרי אני ממש לא חייבת להקריב חלום אחד על מנת להגשים חלום אחר. אין פה עניין של או זה או זה. ההרזיה בוודאי לא באה ולא צריכה לבוא על חשבון חלומות ושאיפות אחרות.