דיאטה וחגים

חגים תמיד היו ועודם תירוץ עבורי לדחייה של דיאטה. נדמה לי שההבדל בין תירוץ לסיבה הוא שלסיבה יש הצדקה. לכן, גם עניין החגים הוא רק תירוץ ואין לו הצדקה של ממש. איזו הצדקה יש לדחות דבר חשוב כמו הרזיה וירידה במשקל בשביל הנאות רגעיות מהאוכל בחגים?! כמובן שיש אנשים שמסוגלים ליהנות גם מכמויות קטנות של אוכל בחג, מטעימות, מבלי להיסחף ולזלול. אני כמובן לא אחת מהם. ברגע שאני טועמת משהו והוא ערב לחיכי, אז עד שאני לא מרגישה מפוצצת - תמיד יש טעם של עוד! אמרו לי כבר בעבר, שהזמן שבו אני צריכה להפסיק לאכול הוא כשאני מרגישה שבעה אבל לא מלאה. גם לי הסבירו את המדד של מ-1 עד 10. 1 מייצג רעב כבד ו-10 מייצג מצב שבו מפוצצים באוכל ולא מסוגלים להכניס שום דבר לגוף. ואמרו לי שאני לא צריכה לחכות עד שאגיע ל-1 כדי להתחיל לאכול. מספיק שאגיע לדרגה 3. לאכול רק כשאני קצת רעבה. אם אוכלים במצב של רעב כבד, גוברת הנטיה לאכול יותר ולזלול. ומתי להפסיק לאכול? כשנמצאים באמצע - בדרגה 5, בנקודה שבה לא מרגישים רעב אבל עדיין רחוקים מלהרגיש מלאות. זה מה שאמרו לי, ועד היום מדיי פעם אני מנסה ליישם את הדבר הזה. ישנם ימים שאני מצליחה אבל כמובן שברוב הימים אני לא מצליחה. אחרת מצבי היום היה הרבה יותר טוב! קשה לי בכלל להתמיד באכילה נכונה ומסודרת.