היום בדיוק, 6.6.2012, מלאו חודש ימים לדיאטה שלי. את הדיאטה הזאת התחלתי ביום 6.5.2012. התחלתי אותה במשקל 132.7 ק"ג, והשבוע ביום שני בבוקר היתה הפעם האחרונה עד כה שנשקלתי. התוצאה על המשקל היתה 126.3 ק"ג. זוהי גם נקודת השיא שלי בדיאטה הזאת. אני מתקרבת לנקודת האמצע שבין 120 ל-130 קילו. ממשיכה לשמור. כפי שאפשר להבין ממה שכתבתי בפוסטים הקודמים שלי במילים אחרות, בבלוג הזה, עודף המשקל שלי מאוד מפריע לי ולמעשה תמיד הפריע. זה דבר שללא ספק דפק לי את החיים ואני לא חיה חיים מלאים בתור שמנה. אני חיה בהמתנה במידה מסויימת כבר שנים על גבי שנים. אני מרגישה שהחוויות וההנאות של החיים לא יכולות להיות מלאות ומקסימליות כשאני שמנה. זו תמיד תהיה חוויה חלקית ולא חוויה בשלמותה. העובדה שאני מוותרת על כל כך הרבה דברים בגלל שאני שלמה, בעצם מעידה על עצמי שאני מעדיפה לוותר על הכל מאשר להתפשר על משהו חלקי. זו גישה של הכל או לא כלום. בשבילי לנסות ולחיות חיים מלאים בתור שמנה, זה תמיד יהיה מיצוי חלקי של החיים. השאלה אם הגישה הזאת של הכול או שום דבר היא גישה נכונה? האם לא עדיף להתפשר ולהסתפק בדברים חלקיים כל עוד אני שמנה? בינתיים אני ממשיכה בדיאטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה